פספסתי את הרכבת האחרונה ונשארתי בחדר של עמית.
מר אישיהארה מאותה תקופה הוא מאותה אוניברסיטה.יום אחד, הוא אמר לי, שפספס את הרכבת האחרונה בגלל שעות נוספות, "אם אני ישן על הספה, אני אשאר".נשאר איתה בחדר של אישה אחרת...אבל אולי ציפיתי למשהו ממר אישיהרה, שהיה פעם איש חנית...ללא הגנה ללא חזייה ללבוש בחלל של שני אנשים בלבד.לא יכולתי לעמוד בזה.המשכתי לחבוט מספיק כדי להשתמש בתריסר גומיות עד הבוקר.עדיין תשוקה מינית שלא מתאימה.לבסוף הוזמנתי לומר, "זה בסדר להיות גולמי".